דנה וההצעה הלא צפויה
שמי דנה, אני בת 33, נשואה כבר 14 שנה לאורי – גבר צעיר ממני, טוב לב ואהוב מאוד. אנחנו אוהבים זה את זו, אבל עם השנים חיי המין שלנו הפכו נדירים ושגרתיים. באחד הערבים, אחרי כוס יין, אורי פתח בשיחה רצינית:
– דנה, אני מרגיש שאני לא מצליח לספק אותך כמו פעם. את בשיא יופייך, ואני לא רוצה שתרגישי שחסר לך משהו.
– למה אתה חושב ככה? נכון שזה לא כמו פעם, אבל טוב לי איתך.
באותו רגע ניסיתי להרגיע אותו, אבל בפנים ידעתי שהוא צודק. כבר זמן מה שלא חוויתי את אותה התשוקה.
ואז הוא אמר את המשפט ששינה הכול:
– אני רוצה להכניס גבר נוסף לחדר המיטות שלנו. בשבילך. זה אפילו קצת מלהיב אותי לחשוב על זה.
הייתי בשוק. קמתי והלכתי לחדר השינה, נסערת. מאוחר יותר הוא התנצל ואמר שלא התכוון ברצינות.
אבל האביב כבר היה באוויר, ומחשבות על הרעיון הזה חזרו אליי שוב ושוב. אחרי כמה ימים כתבתי לו הודעה: "אורי, חשבתי על ההצעה שלך… ואולי נוכל לדבר על זה".
בערב שוחחנו לעומק והחלטנו שאם זה קורה – זה יהיה מחוץ לעיר שלנו. אורי התחיל לשלוח לי תמונות של מועמדים, ורובם לא מצאו חן בעיניי, עד שתמונה אחת גרמה לי לעצור: גבר גבוה, בן 38, נראה טוב, נשוי, גר בעיר מרוחקת כשעה וחצי מאיתנו.
תוך ימים כבר תכננו את הפגישה – מלון, בייביסיטר, והכול מוכן. אורי היה נרגש, אפילו בחר עבורי שמלה, נעליים ותכשיטים, ואמר שייתן לי אותם רק בחדר.
ביום המפגש נסענו, בילינו בעיר, אכלנו ארוחת צהריים, ואז חזרנו למלון. התארגנתי, נכנסתי למקלחת, וכשיצאתי – הבגדים שלי הוחלפו במה שבחר לי אורי: שמלה קיצית צמודה, גרביונים דקים, נעלי עקב.
"את נראית מדהים", הוא אמר בחיוך.
ישבתי איתו בסלון הקטן שבחדר, כשהדלת נפתחה ונכנס הגבר מהתמונה – ניר. גבוה, חייכן, עם קול עמוק וריח בושם חזק. לחצנו ידיים, והוא חייך אליי בחום.
שלושתנו שוחחנו, שתינו יין. האווירה הייתה משוחררת יותר ממה שציפיתי. אורי לפעמים נגע בידי, ניר סיפר סיפורים מצחיקים. המתח בחדר הלך והתגבר – לא מתח של ויכוח, אלא של ציפייה.
אורי קם ואמר: "אני אצא לעשן, תכירו קצת". נשארתי עם ניר, והוא חייך חיוך שקט. הייתה בינינו משיכה שלא היה צריך להסתיר. התקרבנו, המבט שלו היה ישיר, והלב שלי דפק.
מה שהיה אחר כך נשאר בינינו – שלושתנו יודעים, וזה מה שהופך את אותו לילה לחלק סודי, מיוחד, כזה ששינה משהו עמוק בי ובינינו.
למחרת נסענו הביתה בשקט. לא דיברנו על זה הרבה, אבל המבט של אורי במראה האחורית, כשהעיניים שלנו נפגשו, אמר הכול.
